#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה כתבה התורה גם 'ולקח מלא המחתה גחלי אש <font color=""#ff0000"">מעל</font> <font color=""#ff0000"">המזבח</font> <font color=""#7e1aee"">מלפני</font> <font color=""#7e1aee"">השם</font>'"	אם היה כתוב רק 'מעל המזבח' היה אפשר לומר שזה מזבח הפנימי, לכן כתוב 'מלפני השם', איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' וכו' זה מזבח החיצון.<br>ואם היה כתוב רק 'מלפני השם' היה אפשר לחשוב שאסור לקחת גחלים משני צידי המזבח שאינם מול פתח ההיכל, לכן כתוב 'מעל המזבח', ללמד שכל הצד המערבי כשר ללקיחת גחלים.	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה מערכה מקטירים אברים פסולים ש'אם עלו לא ירדו' ולא הספיקו להקריבן מבערב לפי ר' מאיר.	אם משלה בהם האור [ונעשו לחמו של מזבח] מקטירים אותם במערכה רביעית, ואם עדיין לא משלה בהם האור מקטירים אותם במערכה הגדולה.	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על איזה מערכה מקטירים אברים כשרים שלא הספיקו להקריבן מבערב לפי ר' מאיר. 2	"לא""ד הראשון מקריבים על מערכה רביעית, אפילו שלא משלה בהם האור.<br>לא""ד השני דוקא אם משלה בהם האור, ואם לא - מקריבים אותם במערכה הגדולה."	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע הוצרך בר קפרא לומר שאברי עולה שניתותרו עושה להם מערכה לר' מאיר אפילו בשבת, הרי ר' מאיר במשנה אומר שביום כפור היה חמש מערכות, ויוה""כ כשבת. 2"	"רב אחא בר יעקב תירץ שבמשנה הייתי אומר שמדובר ביו""כ שח<span class=""font_size_80""></span>ל להיות אחר השבת, דחלבי שבת קרבים ביום כפור, אבל אם חל באמצע השבוע לא, קמ""ל.<br>ורבא אמר שאינה תשובה, כי כתוב 'בכל יום היו ארבע מערכות' משמע אפילו בשבת, ונשאר בקושיא על בר קפרא."	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה ביטוי אמר רבא על רב אחא בר יעקב.	מאן האי דלא חייש לקימחיה [למה שהוא טוחן ומוציא מפיו כלומר לדיבורו].	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי חולק גם על רבא וגם על בר קפרא בענין אברי חול בשבת.	רב הונא, שאומר&nbsp;תחילתו דוחה סופו אינו דוחה, [תמיד של ערב שבת אין אבריו נקטרין משתחשך, אלא מעלן מבעוד יום] וסובר שלר' מאיר בשבת לא היו ארבע מערכות, אלא רק בחול.	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה סובר רב חסדא בדעת רב הונא שאומר 'סופו אינו דוחה'.	שרב הונא מדבר על טומאה ולא על שבת. אבל בשבת מקטירים אברי תמיד של יום שישי.&nbsp;	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רב חסדא מסביר בדעת רב הונא ש'סופו אינו דוחה' מדבר על טומאה. מה הכוונה (2 רש""י)"	"ללישנא א' ברש""י (ונראה בעיניו) קרבן שבא בטומאה אין מקטירין חלבים ואמורים כלל, אלא רק זורקים את דמו.<br>ללישנא ב' ברש""י קרבן שבא בטומאה מקטירים את חלביו ואיבריו, אבל אם ניתותרו אין מקטירים אותם."	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי מחלוקת רבא ורב חסדא בדעת רב הונא שאמר 'תחילתו דוחה סופו אינו דוחה'	לרבא מדובר על שבת, שאין אברי תמיד של יום שישי קרבים בשבת, ולא על טומאה.<br>לרב חסדא מדובר על טומאה, שקרבן שבא בטומאה אין מקטירין את אבריו ופדריו, ולא על שבת.	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הקשה אביי לרב חסדא ולרבא לגבי שבת וטומאה.	הרי כתוב 'במועדו' אפילו בשבת אפילו בטומאה, ומה ההבדל בין טומאה לשבת, בין לרבא בין לרב חסדא.	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ההבדל בין טומאה לשבת, לפי רבא בדעת רב הונא.	"סופו כתחילתו.&nbsp;<div>בטומאה תחילתו דוחה שמותר לזרוק את דמו, וא""כ גם סופו דוחה להקטיר חלבים ואברים בטומאה.<br>בשבת תחילתו אינו דוחה, שהרי דם נפסל בשקיעת החמה, וא""כ גם סופו אינו דוחה להקטיר אברים שניתותרו מבערב.&nbsp;</div>"	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה ההבדל (בתירוץ) בין טומאה לשבת לפי חסדא בדעת רב הונא.	שבת הותרה בציבור, ולכן גם סופו דוחה את השבת.<br>טומאה דחויה בציבור, ולכן תחילתו דוחה סופו אינו דוחה.	יומא פרק רביעי מו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המכבה אש של מזבח על איזה לאו עובר.	'אש תמיד תוקד על המזבח <b>לא תכבה'.</b>	יומא פרק רביעי מו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המכבה גחלת שנלקחה מהמזבח לצורך קטורת או מנורה חייב או פטור. (2 לישנות)	"ללישנא קמא אם כיבה אותה בראש המזבח חייב לכו""ע, ואם כיבה אותה על הארץ לאביי חייב לרבא פטור.<br>ללישנא בתרא אם כיבה אותה על הארץ לכו""ע פטור, ואם כיבה אותה בראש המזבח [לאחר שניתקה ממערכתה] לאביי חייב לרבא פטור."	יומא פרק רביעי מו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ללישנא קמא שנחלקו אביי ורבא רק כשהוריד את הגחלת לארץ, האם רבא שסובר שאם כיבה פטור חולק על רבה בר אבוה שאומר המוריד גחלת לארץ וכיבה חייב.	לא. כי כאן ניתקה הגחלת למצוותה, או למנורה או לקטורת, ותו לא קרינן ביה אש המזבח, ולכן סובר רבא שפטור, אבל מי שהוריד סתם וכיבה חייב.	יומא פרק רביעי מו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ללישנא בתרא שנחלקו אביי ורבא רק בראש המזבח, אבל על הארץ פטור לכו""ע, האם שניהם חולקים על רבה בר אבוה שאומר המוריד גחלת לארץ וכיבה חייב."	לא. כי הם דיברו על גחלת שניתקה למצוותה ולכן פוטרים אם הניחה לארץ וכיבה, אבל רבה בר אבוה דיבר על מוריד גחלת סתם.	יומא פרק רביעי מו ב		
